בחירת שם לילד

הרב יניב חניא
כוניסןתשעה15/04/2015

שאלה:

איך נכון לבחור שם לילד?

תשובה:

על פי חכמים בזמן נתינת השם "נזרקת רוח נבואה" בפי ההורים. זהו רגע נדיר של קבלת רוח נבואה משמיים, כי שם התינוק יכול לקבוע את מהות האדם. כדאי מאוד לשקול בכובד ראש את מתן השם ולבחור בשם ראוי, עם משמעות רוחנית חיובית. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם אדם המבין בנתינת שמות, אולם בשום מקום זה לא מופיע כתנאי לשם, להיפך, ההורים הם אלו שצריכים לתת את השם, ואולי, אם ירצו, לבדוק שהשם לא חריג לרעה.
ישנם סיפורים רבים של גדולי ישראל שסרבו לייעץ בענין ואמרו שכל שם שתבחר האם או האב הוא נכון, מלבד שמות מאוד מסויימים, ובאמת לא מצאנו אצל היותר גדולים הדרכות בעניין הזה.
גם התופעה החדשה יחסית של"שינוי שמות" בכל מיני מקרים זה משהו לא מוכר כל כך, ונהגו לעשות החלפת שמות רק במקרים מאוד קצוניים של מחלות וכדומה... בשאר המקרים, האדם נשאר עם שמו שבחרו לא הוריו והוא שם טוב ונפלא ומתאים לו בנבואה.

תשובות נוספות בנושא-

מתי מתבצעת ברית מילה
ברית מילה בזמנה מתבצעת ביום השמיני להולדת הבן, ותמיד נערכת בשעות היום, בין הזריחה לשקיעה. כלומר- ביום שבו התינוק נולד בשבוע שלאחר מכן. לכן, ילד שנולד ביום ראשון בשעות היום (בין הזריחה לשקיעה), ברית המילה תהיה באותו יום, שבוע לאחר מכן, בין הזריחה לשקיעה (יש שבעה ימים בשבוע ולכן אותו יום בשבוע, ראשון, שני וכדומה... הוא בעצם היום השמיני)..

מכיוון שלפי היהדות היום הבא מתחיל מצאת הכוכבים, הרי שתינוק שנולד ביום ראשון לאחר צאת הכוכבים, זמן שניתן למצוא בכל לוח שנה, ברית המילה שלו תהיה "ביום שלמחרת", ביום שני, בין זריחה לשקיעה. תינוק שנולד ב"יום שלישי בערב", לאחר צאת הכוכבים, ימול ביום רביעי וכדומה.

דוגמא מעשית- ילד שנולד ביום שני בשעה 17:30, ניגשים ללוח השנה, בודקים מתי צאת הכוכבים. אם צאת הכוכבים היא (בחורף) בשעה 17:00... הרי שברית המילה שלו תחול כעבור שבוע ביום שלישי, בין הזריחה לשקיעה. אולם אם צאת הכוכבים חל בעשה 19:00 (כפי שקורה בקיץ), הרי שהוא ימול כעבור שבוע ביום שני.

יש לנו בשורש כלי לחישוב זמני השקיעה וצאת הכוכבים בכל מקום בעולם, מכניסים תאריך לועזי, מיקום, ומקבלים את זמני צאת הכוכבים. אפשר ללחוץ כאן

חריג אחד חשוב- אם ילד נולד בדיוק בין השקיעה לצאת הכוכבים (בערך 20 דקות הבדל), יש לכך משמעות הלכתית וצריך לשאול רב לגבי התאריך של ברית המילה שלו. כי במקרה כזה זה נקרא בין השמשות, ושם יש התלבטות הלכתית האם זמן זה שייך ליום שלמחרת או ביום הקודם. ברוב המקרים מכריעים לחכות ליום למחרת.
ככה שאם השקיעה, לדוגמא, ביום ראשון בחמש, וצאת הכוכבים בחמש ועשרים, והילד נולד בחמש ועשרה, הברית תהיה ביום שני הבא ולא בראשון. בגלל הספק. (הסיבה שצריך לשאול רב היא הבדלים קטנים בחישוב זמני בין השמשות במקומות שונים).

קידוש בברית מילה בשבת
בשלב ראשון נגדיר את הבעיה- הבעיה היא שקידוש של שבת חייב להיות במקום סעודה, מה שאומר שמי שעושה קידוש בברית, חייב לאכול שם משהו (כזית לחם או מזונות לפחות), ורק אז הוא יכול לשתות מכוס הקידוש. אם מישהו עושה קידוש ולא אוכל שם, הוא לא יכוללשתות מהקידוש עצמו.

לכן לשאלה שהצגת יש שתי פתרונות-
א) אם אוכלים במקום שבו נעשית הברית, אז "מחברים" את הקידושים. מתחילים את הקידוש מהפסוקים של שבת, המזמור והפסוקים שאחריו, ואז עוברים לקידוש של הברית מילה, ואז יושבים לאכול וזה נחשב "קידוש במקום סעודה".

ב) אם אוכלים במקום אחר, אז נהוג להביא למי שעושה את הקידוש חתיכת עוגה או מזונות אחרים, הוא עושה את הקידוש בנוסח שהזכרנו (גם שבת וגם ברית), אוכל עוגה, ואז כל האחרים עושים קידוש נוסף, רק של שבת, במקום שבו הם אוכלים. אם הם רוצים לטעום מהיין של הקידוש בברית, כמו שמקובל, הם חייבים לאכול גם הם משהו במקום הקידוש.

אני מהשאלה על הסנדק
אני אדבר עם רימון, יש לי ערוץ פתוח איתם.

מעלית בשבת
באופן עקרוני, אם אין במעלית הגדרת "מעלית שבת" ברור שאסור לעלות בה. אם יש בה "מעלית שבת" מותר, אולם יש רבים שהחמירו שלא להשתמש,אלא אם כן לצורך של ממש כמו זקן או חולה שצריכים לצאת קצת מהבית או לבית כנסת. ספרדים נהגו יותר להחמיר בעניין הזה ואילו אשכנזים מקילים יותר.

גזל
בגדול זה מאוד תלוי בתנאים של המכללה. נראה לי על פניו שמכיוון שאת משלמת על המגורים, המכללה לוקחת בחשבון שאת נשארת במקום אחרי השעות הרשמיות ועובדות, חיה, מארחת וכדומה ולכן זה נראה לי בסדר גמור, אלא אם כן את יודעת ההיפך. לדוגמא- בחלק מהישיבות שהייתי בהן יש שלט "נא לא להפעיל את המזגן ללימוד פרטי אלא רק לשיעורים", במקרה כזה בוודאי שזה יהיה אסור.

שאלה קצת מוזרה
כן, אני סבור שבהחלט גם היום היו כמה צדיקים, זו עובדה שגם היו יש המון נסיונות ובכל זאת יש רבים ששומרים על עצמם.

עוד תוכן בשורש